Geistlich Bio-Oss® Collagen מכיל 90% גרגירי ®Geistlich Bio-Oss ו10% קולגן ממקור חזיר. גרגירי ה ®Geistlich Bio-Oss, המהווים 90%, מקנים ל Geistlich Bio-Oss® Collagen את כל היתרונות של החומר הביולוגי המוכח מחקרית הטוב ביותר ברפואת שיניים רגנרטיבית.
10% הנוספים של קולגן ממקור חזיר הופכים אותו לקל לתפעול. הפוטנציאל הרגנרטיבי מבדיל בברור את Geistlich Bio-Oss® Collagen מחומרים העשויים מקולגו בלבד.
Geistlich Bio-Oss® Collagen שימושי במרבית האינדיקציות, כגון שימור רכסים, אוגמנטציות עצם קטנות, או רגנרציה פריודונטלית. הקולגן ניספג לאחר מספר שבועות, ואינו מהווה תחליף לתפקיד הממברנה.
Geistlich Bio-Oss® Collagen הינו הבחירה הראשונה משום:
• תוספת הקולגן ב Geistlich Bio-Oss® Collagen משפרת את התיפעול של החומר ואת התאמתו למורפולוגיה של הפגם הגרמי.2,3
• גרגירי ה ®Geistlich Bio-Oss משמשים כשלד לבנית העצם החדשהומבטיחים את הפרדקטביליות של יצירת העצם.4,5
• Geistlich Bio-Oss® Collagen גורם לריקמה שעברה אוגמנטציה לשמור על ניפחה באופן יציב לאורך זמן הודות לקצב הספיגה האיטי של החומר.6,7
• Geistlich Bio-Oss® Collagen משפר באופן משמעותי תאחיזה קלינית ועומק כיסים הניתוחים פריודונטליים.8
• Geistlich Bio-Oss® Collagen בעל יכולת לאפשר רגנרציה של מערכת התאחיזה הפריודונטלית של פגמים תת-גרמיים.9
התוספת של 10% קולגן מגבירה את קלות התפעול של החומר.
קל לעצב את הבלוק של Geistlich Bio-Oss® Collagen ולהתאימו היטב לאתר הפגם.
References:
-
iData Research Inc., US Dental Bone Graft Substitutes and other Biomaterials Market, 2011; iData Research Inc., European Dental Bone Graft Substitutes and other Biomaterials Market, 2012.
-
Trevisiol L, et al.: J Craniofac Surg 2012, 23(5): 1343-48.
-
Rohner D, et al.: Int J Oral Maxillofac Surg 2013; 42(5): 585-91.
-
Cardaropoli D, et al.: Int J Periodontics Restorative Dent 2012, 32(4): 421-30.
-
Jung RE, et al.: J Clin Periodontol 2013, Jan; 40(1): 90-98.
-
Araujo MG, et al.: Clin Oral Implants Res 2010; 21(1): 55-64.
-
Mordenfeld AT, et al.: Clin Implant Dent Relat Res 2012, Oct 15 (Epub ahead of print).
-
Sculean A, et al.: J Clin Periodontol 2005: 32: 720-24.
-
Nevins ML, et al.: Int J Periodontics Restorative Dent 2003; 23: 9-17.