השתלת שיניים היא אחת השיטות המתקדמות והמוצלחות בתחום כירורגיית פה ולסת לטיפול בחוסר של שן אחת או יותר, מבלי לפגוע בשיניים אחרות בפה. אם החלטתם לעבור השתלת שיניים כדאי שתדעו שיש סיכוי של 40% שתצטרכו לשם כך לעבור בניית עצם (רגנרציה). מדובר בתהליך בניית עצם תלת מימדית, על ידי השתלת עצם במקום בו קיים חוסר העצם בלסת, כדי שאפשר יהיה לבצע את התקנת השתלים הדנטאליים.

אילו סוגים של השתלות עצם קיימים?

קיימים שני סוגי השתלות עצם – השתלת עצם אופקית, הנקראית גם אוגמנטציה הוריזונטלית והשתלת עצם אנכית, המכונה אוגמנטציה ורטיקאלית. שני הסוגים פותרים מצבים שונים, כדי לאפשר למטופל לעבור את תהליך ההשתלה הדנטלית בהצלחה. בשני המקרים מטרת הטיפול היא עיבוי הרכס (העצם) הקיים לרוחב או לגובה בעזרת השתלת תחליף עצם.

אוגמנטציה הוריזונטלית (אופקית): אם יש לכם עצם לסת דקה מדי או בעלת שיפוע, כנראה תדרשו לעבור השתלת עצם לפני ההשתלה דנטלית. במקרה זה מטרת ההשתלה היא הרחבת עובי עצם הלסת. ההרחבה של העצם נעשית בעזרת השתלת תחליף עצם אופקית. לאחר ההשתלה יש לכסות את האיזור בממברנה מגינה. הממברנה משמשת להפרדה בין שתל העצם לרקמה הרכה ובכך מייצבת את השתלת העצם.

אוגמנטציה ורטיקאלית (אנכית): לעיתים ספיגת העצם לאחר יציאת השן המקורית גורמת להיווצרות של חוסר עצם אנכי. במקרים כאלה גובה הלסת לא מאפשר שימוש בשתלים דנטליים באורך הרצוי. להשתלות ורטיקליות ישנם סיכויי הצלחה פחות מההשתלה ההוריזונטלית ולכן חשוב עוד יותר לכסות את איזור ההשתלה בממברנה מגינה, שהשימוש בה מעלה את סיכוי הצלחת הטיפול.

איך תדעו איזו סוג השתלת עצם עליכם לעבור?

הדבר תלוי בצורת העצם הקיימת במקום המיועד להשתלה. ככלל, הרופאים המומחים ממליצים לבנות את השתל כך שחלקו הפנימי יהיה לכל הפחות שווה באורכו לחלקו החשוף. במקרים בהם גובה עצם הלסת הקיימת לא יאפשר זאת, תצטרכו לעבור השתלה של עצם. בנוסף, במקרים בהם עצם הלסת צרה, היא לא תוכל לקלוט את השתלים, ולכן גם במקרה זה יהיה צורך בהשתלה. כדי לדעת איזו סוג השתלת עצם אתם צריכים יבקש מכם הרופא המטפל לעבור צילומים כמו רנטגן ובמקרה הצורך CT, שיעזרו לו לתכנן את ההשתלה.

באילו חומרים משתמשים בהשתלת עצם?

השתלת עצם יכולה להעשות מכמה מקורות:

מקור עצמי: עצם הנקצרת מאיזור אחר בגוף. לתהליך זה כמה חסרונות משמעותיים. אחד מהחסרונות הוא הצורך לעבור ניתוח נוסף, להוצאת העצם מאיזור כלשהו בגוף. מטופלים רבים מעדיפים להימנע מעוד ניתוח שהוא בעל סיכונים בפני עצמו. חיסרון נוסף הקיים בהשתלה ממקור עצמי הוא שכמות העצם הזמינה לקצירה היא מוגבלת.

מקור חיצוני: הבעיות המלוות להשתלה ממקור עצמי הובילו למאמצי פיתוח לתחליף עצם ממקור חיצוני, מן החי. תחליפי העצם עוברים תהליך עיבוד מקיף כך שהם לא מכילים חומר אורגני חי ויכולים להיות תשתית זמנית עליה נבנית עצם טבעית.ביו אוס – תחליף העצם טבעי של גייסטליך, ניתן להשוואה מבחינה כימית ומבנית לעצמות בגוף האדם. ריבוי הנקבוביות שבו והרכבו הטבעי מעודדים את היצירה והצמיחה של עצם חדשה באתר ההשתלה.

ממברנה: הממברנה היא מעין דף שטוח קטן שתפקידה למנוע כניסה של תאים מרקמת החיבור הרכה אל אזור עיבוי העצם, כך שתאי העצם יכולים לבנות את הרקמה ומתקבלת עצם חדשה. ביו גייד היא ממברנת קלוגן תוצרת גייסטליך, המייצבת את השתלים ומונעת איבוד של חומר המילוי.

במה תלויה הצלחת התהליך?

  • יש חשיבות גבוהה למקצועיות הרופא המטפל. המיומנויות הדרושות לביצוע הטיפולים אלו נרכשות במהלך שנים של התמחויות ברפואת חניכיים וכירורגיה, ולא בקורסים משלימים קצרים.
  • עוד מרכיב מהותי בהצלחת הטיפול הוא שימוש בחומרים איכותיים. מכיוון שמדובר בתהליך של השתלה, כדאי שתבדקו עם הרופא כי הוא משתמש בחומרים הטובים ביותר והמתאימים ביותר לתהליך.
  • גורם נוסף המסייע להצלחת ההשתלה הוא הקפדה על ניקיון הפה והשיניים לפי הוראות הרופא. ייתכן והרופא ייתן לכם מרשם לתרופות אנטיביוטיות, למניעת היווצרות של זיהום לפני ואחרי התהליך.

אצל אנשים מעשנים וחולים במחלות כרונים שאינם מאוזנים יש יותר סיכוי לכישלון של ההשתלה. כדאי שלמשך תקופת ההיקלטות של העצם תמנעו מעישון, או תקפידו יותר על איזון המחלה אם ניתן.